תזונה מודרנית

שכיחות מחלות מעי דלקתיות הולכת ועולה בעולם בכלל ובארצות מתפתחות בפרט. ארצות בהן השכיחות הייתה נמוכה ביותר בעבר, כמו אסיה ויפן, חוות עלייה בשכיחות לאורך העשורים האחרונים. מאחר ששינויים גנטיים אורכים זמן רב, ההנחה היא שגורמים סביבתיים הם האחראים על העלייה בשכיחות. הגיוני להניח שתזונה היא גורם סביבתי משמעותי ביותר. תזונה יכולה להשפיע על התהליך הדלקתי במספר אופנים. לתזונה השפעה על אוכלוסיית החיידקים במעי (מיקרוביוטה). ישנם חיידקים 'טובים' וישנם חיידקים 'רעים'. החיידקים 'הטובים' מדכאים דלקת והחיידקים 'הרעים' מעודדים דלקת. לגורמים (אנטיגנים) בתזונה תתכן השפעה ישירה על דופן המעי וערור של דלקת. דופן המעי משמשת כמגן מפני חדירה של חיידקים ורכיבים אחרים למערכת הדם והלימפה. מצב דלקתי מאופיין בעלייה בחדירות דופן המעי. ישנם רכיבי תזונה היכולים לגרום לעלייה בחדירות דופן המעי. דרך נוספת, שבה תזונה יכולה להשפיע על היווצרות דלקת הנה השפעות על מערכת החיסון והפעלת הגנים הקיימים וכתוצאה מכך, יצור של גורמים מעודדי דלקת.

מה יש בתזונה המערבית היכול לגרום לדלקת במעי? תזונה מערבית עשירה בקלוריות, בחלבונים ושומנים ודלה בצריכת פירות וירקות. לא רק שצריכת השומנים גבוהה, גם קיים חוסר איזון בין סוגי השומנים השונים (צריכה מוגברת של חומצות שומן ארוכות שרשרת מסוג אומגה 6 וצריכה מועטה של חומצות שומן מסוג אומגה 3). התזונה המערבית מכילה רכיבים נוספים כגון מלח וזרחן בכמות רבה שמתוספים למזון אך לא בשל ערכם התזונתי. מטרתם, שימור, שיפור המרקם, שיפור הטעם, צבע, ממתיקים או תחלוב. תחלוב הוא תהליך המאפשר ערבוב בין שומנים לבין מוצרים מימיים כמו למשל ביצור גלידה. חלק מהרכיבים המוספים הנם טבעיים כמו רכיבים מתוך פרי הדר, חלקם מלאכותיים. בסימון התוספים נעשה שימוש בשיטה האירופאית כאשר כל תוסף תזונה מקבל את האות E ולאחריה מספר. כל התוספים המסומנים באות E נבדקו על ידי האיחוד האירופאי ואושרו לשימוש. לדוגמא- צבע צהוב, שנמצא קשור בפעילות יתר (היפראקטיביות בילדים) הנו sunset yellow FCFוסימונו הוא: (E110). יחד עם זאת עפ"י חוקי האיחוד- יש להוסיף לידו את האזהרה, שיתכן שמשפיע על התנהגות של ילדים.

דרכי ההכנה של המזון – הכוללות חימום לחום גבוה, צלייה על אש פתוחה והכנה ושמירה לאכילה מאוחרת יותר, עלולות להיות קשורות בהתפתחות של חומרי ביניים נוספים ובלתי בריאים. קשה מאד להפריד בין המרכיבים השונים כדי לאתר את הגורם שמעלה את הסיכון למחלת מעי דלקתית והתלקחותה.

מבחינת המטופלים- הנושא התזונתי עולה שוב ושוב כגורם מאד משמעותי הן בהשפעתו על המחלה והן בהשפעה על איכות החיים. שאלות רבות מתייחסות לתזונה. באופן עקבי נמצא שמטופלים מאמינים שקיים קשר ברור בין תזונה מסוימת לבין התלקחות מחלתם. במחקר צרפתי שבו נשאלו 244 מטופלים לגבי השפעת התזונה על מחלתם 58% מהמטופלים האמינו שקיים קשר ישיר בין תזונה לבין המחלה ושתופעה זו משפיעה באופן ניכר על איכות החיים שלהם ומונעת מהם לאכול 'בחוץ' במסעדות. במחקר שכלל 400 מטופלים בבריטניה 60% מהמטופלים העידו שיש החמרה בתסמינים שלהם לאחר צריכה של מזונות מסוימים ובמחקר ספרדי 86% מהמטופלים נמנעו ממאכלים מסוימים מחשש להתלקחות. בילדים קיים בסיס מידע מוצק ליעילות של טיפול תזונתי על ידי מזון רפואי בלעדי. מזון רפואי הנו פורמולות מזון 'נקיות' ושלמות. לא ברור כיצד פורמולות אלו פועלות. אחת הסברות היא- שבשימוש בפורמולות אלו נמנעת צריכת רכיבי מזון מזיקים.

להלן פירוט הממצאים הידועים עד כה, בהקשר של חומרים שונים, היכולים להזיק לרקמת המעי ולגרום לדלקת.

מזון מהיר ומזון מעובד

מזון מהיר הנו מזון הנרכש 'על הדרך' בדרך כלל ברשתות מזון מהיר, כאשר הדגש הוא על מהירות ההכנה וזמינותו. סוגים שכיחים של מזון מהיר הינם: המבורגרים, צ'יפס, אוכל סיני ועוף מטוגן. מזון מהיר מאופיין בכמויות גבוהות של שומן, חלבון מן החי, רכיבים נוספים, מייצבים וחומרי שימור. צריכת מזון מהיר בתדירות הגבוהה מפעם בשבוע נמצאה בהתאמה להתפתחות של קוליטיס בשכיחות של כמעט פי ששה ושל מחלת קרוהן בשכיחות של כמעט פי שלושה. כל אחד מהרכיבים בהם עשיר המזון המהיר נמצא במחקרים שונים כגורם תורם אפשרי למחלת מעי דלקתית. לא ברור מה והאם יש רכיב אחד או יותר המופיע במזון המהיר האחראי לשכיחות המוגברת. לציין, לעיתים קרובות אנשים שצורכים מזון מהיר בתדירות/כמות גבוהה צורכים מעט פירות וירקות ויתכן שיש כאן השפעה כפולה של צריכה של מזון מזיק במקביל לצריכה מועטה של מזון מגן. הצריכה של מזון מעובד הולכת ועולה בשנים האחרונות. מדובר במזון עשיר בחומרי שימור, מלח, זרחן ולעיתים סוכר. צריכה מוגברת של מזון מעובד נמצאה כקשורה להתפתחות של מחלות כרוניות שונות כגון ממאירויות. לנוכח ממצאים אלו המלצת עמותת עתיד (עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל) משנת 2018 הנה להפחית צריכה של מזון מעובד.

שומנים-

אבני הבניין של שומנים נקראות חומצות שומן. לחומצות שומן אלו מחוברים חלקיקים (מולקולות) של מימן. חומצות שומן נבדלות זו מזו באורך שלהן, במספר חלקיקי המימן המחוברים אליהן ובכוון במרחב שבו הן מסודרות זו ביחס לזו כאשר יוצרות את השומן עצמו. בהתייחס לאורך חומצות השומן, הן מתחלקות לארוכות, באורך בינוני או קצרות. באשר למספר המימנים, נשאלות שתי שאלות: הראשונה- האם מחוברים לחומצת השומן מספר מקסימלי של מולקולות מימן. אם התשובה לשאלה הזו היא- כן, הרי שמדובר בחומצת שומן רוויה. אם התשובה לשאלה הזו היא- לא, הרי שמדובר בחומצת שומן בלתי רוויה. כאשר מדובר בחומצת שומן לא רוויה נשאלת השאלה: היכן יש מקום שבו יכול להיות מחובר חלקיק המימן החסר. על פי התשובה לשאלה זו, משתייכת חומצת השומן לקבוצת האומגה- 3 או אומגה-6. בקבוצה הראשונה, המיקום בו 'חסרה' פרודת מימן הוא במקום השלישי ובקבוצה השנייה במיקום השישי. חומצות שומן מסוגים שונים מתנהגות אחרת. לדוגמא- ספיגה של חומצות שומן באורך בינוני, קלה בהרבה מאשר חומצות שומן ארוכות. באופן כללי, חומצות שומן מסוג אומגה- 3 פועלות נגד תהליכים דלקתיים בעוד שחומצות שומן מסוג אומגה- 6 מעוררות תהליכים דלקתיים.

Myristic acid - חומצת שומן מיסטרית.

חומצת שומן רוויה בעלת אורך שרשרת בינונית. מצויה בשמן דקלים, שמן קוקוס ומוצרים נוספים. חומצה זו נמצאה כקשורה לדלקת במצבים שונים כגון השמנת יתר במטופלים עם קוליטיס, שטופלו בתרופות ממשפחת ה- 5-ASA (תרופות אנטי-דלקתיות) . צריכה מוגברת של חומצת שומן מסוג זה נמצאה בשכיחות גבוהה יותר פי שלושה במטופלים בהם ארעה התלקחות של הקוליטיס במהלך תקופת המעקב לעומת המטופלים בהם לא הייתה התלקחות. ככל שצריכת חומצת השומן הייתה גבוהה יותר, כך הסיכוי להתלקחות היה גבוה יותר.

חוסר איזון בין צריכה של חומצות שומן שונות

arachidonic acid

זוהי חומצת שומן ארוכת שרשרת, לא רוויה מסוג אומגה 6. במחקר אוכלוסייה בבריטניה נמצא שצריכה מוגברת שלה הייתה קשורה בעלייה בהתפתחות קוליטיס. במחקר זה, סך הצריכה של חומצות שומן מסוג אומגה 3 כמו גם של חומצות שומן מסוימות מסוג אומגה 6 לא הייתה קשורה בירידה בשכיחות ההופעה של קוליטיס. עלתה השאלה האם מדובר כאן בקשר לצריכת חומצת שומן מסוימת או שמא בחוסר איזון בין צריכת חומצות השומן השונות.

פוליסכרידיםPolysaccharides

פוליסכרידים משמשים בתעשיית המזון לתחלוב, כיסוי ומיצוק של המזון.

carboxymethylcellulose (CMC)ו-polysorbate-80 (P80)

שני מתחלבים שנבדקו בתנאי מעבדה על עכברים ועל תרביות רקמה. נמצא ששניהם תורמים להפרה של האיזון באוכלוסיית חיידקי המעי (דיסביוזיס) ומאפשרים לחיידקים שונים להיצמד לדופן המעי, מעלים את חדירות דופן המעי ומעוררים יצירה של גורמים מעוררי דלקת. מעניין לציין שבמחקרים בתחומים אחרים, חומרים אלו גרמו לעלייה בשגשוג התאים ומכאן אולי לסיכון לפתח סרטן וערור של חרדה ותופעות פסיכולוגיות שונות.

מלטודקסטרין-maltodextrin

נבדק במודל עכבר ונמצא שמשנה לרעה את אוכלוסיית החיידקים, מעלה את חדירות דופן המעי ויכול לתרום להיווצרות של דלקת.

ממתיקים

בבדיקה של ממתיקים שונים לא נמצא שהם עצמם גורמים לשינוי במעי. חלקם מכילים רכיב של מלטודקסטרין שהשפעתו תוארה לעיל.

קאראגינן-Carrageenan

משמש בתחומים אחרים להשראה של דלקת. במחקר אחד נבדקה ההשפעה שלו על דלקת במעי- אצל מטופלים עם קוליטיס. במטופלים שקבלו תזונה דלת/נטולת קאראגינן- סיכון להופעה של התלקחות היה קטן יותר מאשר קבוצה שצרכה קאראגינן. הוספת קאראגינן לתזונה גרמה להתלקחות.

גלוטן

גלוטן הנו חלבון המצוי בחיטה. רגישות יתר ייחודית לגלוטן מצויה במטופלים הסובלים ממחלת הכרסת (צליאק). בשנים האחרונות עלתה המודעות לתופעות שונות במערכת העיכול- כגון אי נוחות, שלשול, כאבי בטן וגזים, היכולות להופיע באנשים שאינם סובלים מכרסת. במחקר אוכלוסייה, שבדק תגובה לתזונה נטולת/דלת גלוטן במטופלים עם מחלת מעי דלקתית נמצא שיפור בתסמינים בכ- 65% מהמטופלים. כ-40% מהם תארו שההתלקחויות של מחלת המעי הדלקתית היו פחות חמורות. בבדיקת השפעה ישירה של גלוטן על דופן המעי- לא נמצאה השראה של דלקת כלל. יתכן שהתגובה לתזונה נטולת גלוטן לא הייתה ייחודית לירידה בגלוטן, אלא לירידה כוללת בצריכה של סוכרים שאינם נספגים. כפי שמופיע בצריכת דיאטה מסוג- FODMAP diet (fermentable, oligo-, di-, monosaccharides, and polyols) (פירוט במאמר העוסק בסוגי תזונה שונים).

אלומיניום

בתעשיית המזון כמו גם בתעשיית הקוסמטיקה נעשה שימוש נרחב באלומיניום. האיגוד האירופאי למזון בטוח ממליץ שצריכת אלומיניום לא תעלה על 1 מ"ג לק"ג גוף. במחקר על חיות נמצא שצריכת אלומיניום במינון של 1.5 גר' לק"ג במשך ארבעה שבועות מחמירה דלקת מעי. ממצאים אלו חזרו על עצמם במספר מחקרים, כולם על חיות מעבדה.

טיטניום דו חמצניTitanium dioxide (TiO2)

חומר זה משמש להבהרה והלבנה. נמצא במזונות שונים כמו ממתקים, ציפויים של עוגות אבל גם במוצרים, שאינם מזון כגון משחת שיניים. הסימון שלו עפ"י השיטה האירופאית E171. גודלו של החומר הנו 200-300 ננו-מטר. זהו גודל 'טוב' שלא תואר שגורם להחמרה של הדלקת. יחד עם זאת קיים פירוק שלו לרכיבים קטנים יותר במהלך תהליך היצור. רכיבים אלו (microparticles) יכולים לשמש כמתווכים לדלקת על ידי קשירה של מרכיב נוסף כגון חלק מחיידקים, המכונה LPS בגרימה של דלקת חמורה. במודלים שונים של דלקת מעי טיטניום דו חמצני נמצא כקשור לדלקת חמורה ומתמשכת במעי (>100 ימים).

ביספנולA-Bisphenol A

בחומר זה נעשה שימוש ביצור של כלי אחסון של מזון. במודלים מחקריים הוא גורם לעלייה בחדירות דופן המעי בדרגת חומרה עולה ככל שהחשיפה עולה. קיימת סבירות שחומר זה משפיע על מעי האדם באופן כללי ושל אדם עם מחלת מעי דלקתית באופן ספציפי באותה הדרך.

הכנת האוכל

חימום מזון גורם להיווצרות תת רכיבים חדשים. חלק מחומרים אלו יכולים לגרום להופעה של דלקת ולהפרה של איזון החיידקים במעי (דיסביוזיס). בטיגון עמוק משתחררים חומרים, היכולים לגרום לחמצון (free radicals).

מזון מגן

צריכה מוגברת של פירות, ירקות, סיבים וקפאין- נמצאה במספר מחקרים כקשורה לשכיחות מופחתת של הופעה של מחלת מעי דלקתיות. נראה שתכולה גבוהה של ויטמינים ומינרלים, הנמצאים בפירות וירקות, משמעותיים בהורדת תהליכים דלקתיים. הסיבים שלא נספגים במערכת העיכול מגיעים למעי הגס. במעי הגס הם עוברים תהליך על ידי החיידקים המצויים שם. בתהליך זה נוצרות חומצות שומן בעלות שרשראות קצרות, המשמשות להזנה של רירית המעי עצמה.

סיכום

לצערנו- על אף העובדה שכל העוסקים בנושא מחלות מעי דלקתיות- הן המטפלים והן המטופלים בטוחים ומאמינים שקיים קשר ברור בין הופעתה והתלקחויותיה של מחלת המעי הדלקתית לבין תזונה ישנם מעט מחקרים טובים התומכים בדבר. רב המידע הקיים הנו מידע שנובע ממחקרי אוכלוסייה, מחקרים על חיות או מחקרים על מספר מטופלים קטן מאד. ההמלצה הנכונה, נכון להיום, היא הקפדה על מזון טרי ומבושל באופן ביתי והתרחקות ממזון עם תוספים שונים. כלל אצבע פשוט הוא, שככל שרשימת הרכיבים של מזון יותר קצרה יותר, המזון צפוי להיות יותר בסיסי ומתאים. להקפיד על תזונה מאוזנת ורכיבי מזון בריאים. טיפול עצמי או התבססות על מטפלים, שחסרים את הכלים וההכשרה המתאימים והמוכחים מדעית- מסוכן. כל טיפול תזונתי חייב להיעשות בהנחיית הרופא המטפל ודיאטנית קלינית מוסמכת.

הובא כאן סיכום של הידוע לנו על רכיבים שונים והשפעתם על התהליך הדלקתי. בתחום זה נראה שלא נאמרה המילה האחרונה. ישנם רכיבים נוספים שלא נבדקו וגם אילו שנבדקו- באופן כללי המידע לגביהם אינו מספק.

שירות לציבור. מוגש מטעם יאנסן ישראל- J-C Health Care LTD. לפרטים נוספים מומלץ לפנות לרופא המטפל. המידע נכון ליוני 2023.
EM-107148