על טיפולים מתקדמים בדיכאון

דיכאון הינה אחת ההפרעות השכיחות ביותר בפסיכיאטריה, וגורמת לפגיעה בתפקוד בכלל מישורי החיים. כ-20% מהאוכלוסייה יסבלו מדיכאון בשלב כלשהו במהלך חייהם, עוצמתו של הדיכאון והיקף הפגיעה באיכות החיים והתפקוד שונה מאדם לאדם, ויכולה לנוע בין מקרים של פגיעה קלה יחסית וזמנית, עד למקרים קשים ומורכבים יותר של פגיעה משמעותית יותר ומתמשכת. ארגון הבריאות העולמי בדק ומצא כי דיכאון הינו אחד הגומים המשמעותיים ביותר בפגיעה בתפקוד, שני רק למחלות לב וסכרת, תוצאות דומות לאלו שתוארו במדינות מערביות רבות נוספות.
דיכאון בא לידי ביטוי בנוסף למצב רוח ירוד בסימפטומים נוספים, כדוגמת ירידה משמעותית באנרגיה, קושי להנות מפעילויות שבדרך-כלל הסבו הנאה, קשיים בריכוז ובזיכרון, איטיות (בחשיבה, דיבור ולעיתים גם מוטורית) שינויים בשינה (קשיים בשינה ושנת יתר), בתאבון וחשיבה אובדנית. לא כל הסימפטומים מתקיימים בכל מצב דיכאוני, וישנם תתי סוגים של דיכאון הקשורים בסימפטומים הדומיננטים במהך האפיזודה ויכולים לכוון את הגורם המטפל להתאמת טיפול טובה יותר.
מתוך כלל הסובלים מדיכאון, חלק משמעותי הסובל מדיכאון קל עד בינוני, יגיב לשינוי באורחות החיים (כדוגמת שיפור איכות השינה, פעילות גופנית וכד') והתערבות פסיכולוגית. מבין המטופלים שנזקקים להתערבות תרופתית למעלה משני שלישים יגיבו לטיפול בנוגדי דיכאון החוסמים ספיגה מחדש של הנוירוטרנסמיטור סרטונין ותרופות בעלות מנגנון משולב הפועלות על הנוירוטרנסמיטורים סרטונין ונורואדרנלין. תרופות אלו מהוות בדרך כלל את הקו הראשון לטיפול תרופתי בדיכאון.
בתוך כך, כשליש מבין הסובלים מדיכאון חמור, לא יגיבו לטיפולים התרופתיים המקובלים ונדרשים להתערבות ממוקדת יותר באמצעות טיפולים מתקדמים ובהם טיפולים תרופתיים וכן טיפולים בטכנולוגיות מתקדמות.

טיפולים תרופתיים ייחודיים:

תחום הטיפול בהפרעות מצב-רוח התקדם רבות בשנים האחרונות. בצד טיפולים ותיקים שעדיין משמשים במקרים רבים של הפרעת דיכאון ישנם גם טיפולים מתקדמים שאושרו לשימוש בישראל ובעולם ומהווים אופציות טיפוליות חשובות, כאשר טיפולי הקו הראשון והשני לא מביאים לשיפור מספק בסימפטומי הדיכאון. מתוך התרופות הוותיקות המשמשים במקרים כאלו, חשוב לציין את התרופות מסוג חסמי האנזים מונואמים אוקסידז ונוגדי דיכאון טריציקליים. תרופות אלו, על אף יעילותם, נמצאות היום פחות בשימוש שגרתי אך עדיין יש להם מקום בניהול הטיפול בדיכאון. בנוסף, ישנן גם אסטרטגיות מקובלות לשילובים תרופתיים, בין השאר של תרופות הנקראות 'מייצבי מצב רוח', ושילובים נוספיפ המותאמים באופן ספציפי לצרכי המטופל ולאופיו המדויק של האפיזודה הדיכאונית.
בצד התרופות הוותיקות, נוספו אופציות טיפוליות חדשות שעובדות במנגנון חדש של ניורוטרנסמיטור גלוטמט. טיפול זה, ניתן במינונים נמוכים יותר ובתצורה של משאף לאף וטיפול זה ניתן בנוסף לטיפול תרופתי רגיל, ומראה שיעורים משמעותיים בשיפור תסמיני הדיכאון גם במטופלים שלא הגיבו או הגיבו באופן חלקי ביותר לטיפולים אחרים. הטיפול ניתן בתדירות של פעמיים בשבוע ונמשך שעתיים-שלוש, לאחר חודש תדירות הטיפולים יורדת. שלב זה, המכונה שלב אחזקתי, יכול להמשך מספר חודשים, וכאמור, תדירות הטיפולים יורדת בהדרגה.

גרייה מוחית

אחד התחומים שעוברים התקדמות משמעותית ביותר בעשור האחרון, הינותחום הגרייה המוחית. מושג זה כולל בצד טיפולים חדישים ביותר המתבססים על טכנולוגיה מתקדמת, גם טיפולים ותיקים יותר כאשר הטיפול המרכזי והיעיל ביותר עד היום, הינו הטיפול בנזעי-חשמל. לטיפול זה קשורים שלא בצדק סטיגמות בקרב הציבור הרחב, אך גם טיפול זה, הכולל הערבה של אנרגיה חשמלית לעומק רקמת המח, חלה התקדמות רבה בשנים האחרונות. הטיפול ניתן במרכזים רפואיים, ביחידה ייעודית, כאשר מרבית המטופלים בנזעי חשמל, באין מביתן וחוזרים אליו לאחר הטיפול הנמשל כשעה. ההתקדמויות הטכנולוגיות מאפשרות היום צמצום תופעות הלוואי של פגיעה בזיכרון, שבעבר היו מוקד המגבלה לשימוש בטכנולוגיה.

במקביל להתקדמות בתחום הטיפול בנזעי חשמל, העשור האחרון גם מתאפיין באופציות טיפוליות נוספות בתחום הגרייה המוחית, מהן הבולטת הינה טיפולי בגירוי מגנטי (TMS). טיפול זה מתבסס על העברת אנרגיה מגנטית ממוקדת לרקמת המח ומייצרת תגובה חשמלית. בניגוד לטיפולים בנזעי חשמל הדורשים הרדמה, המטופל המקבל גירוי מגנטי נמצא בעירות מלאה. הטיפול בטוח מבחינת פרופיל תופעות הלוואי ונמשך כחצי שעה, הטיפול ניתן בתדירות יומית למשך 20-30 טיפולים (למשך 4-6 שבועות) וטיפול אחזקתי הניתן בתדירות משתנה. הטיפול נחשב בטוח, כאשר לאחריו יכול המטופל לחזור לשיגרת חייו ועיסוקיו.

גירוי העצב הווגאלי (VNS)) הינה טכניקה טיפולית נוספת, השמורה בשלב זה למטופלים שלא הגיבו לטיפולים תרופתיים ולא לטיפול בנזעי חשמל. במסגרת הטיפול, מושתלת אלקטרודה קטנה בעצב בצווארו של המטופל המאפשרת שליחת אותות חשמליים אל המח, ועידוד הפרשת סרטונין, במח. ההתערבות הניתוחית קצרה ופשוטה יחסית לאחריה מלווה המטופל ע"י צוות במרפאה ייעודית בקהילה.

לסיכום, הטיפול בדיכאון כולל מכלול רב יותר מבעבר של אפשרויות טיפוליות, מהן תרופתיות המשלבות טיפולים חדשניים וותיקים יותר ובהן טיפולים מבוססי טכנולוגיה מתקדמת, המאפשרים גם למטופלים שבעבר לא הגיבו לטיפול, לשוב לתפקוד בכל תחומי החיים.