החיים עם דיכאון

מה זה דיכאון?

תחושות של עצבות ולעיתים גם חוסר תקווה הן חלק מהחוויה האנושית לאורך כל ההיסטוריה שלנו. כולנו מכירים תחושות אלו, ולומדים להתמודד איתן במהלך חיינו. לעיתים קרובות תחושות אלו קשורות לאירוע קשה שחווינו ולפרקים עצם ההתמודדות הזאת אף מחזקת ומסייעת לנו לאורך החיים.

לעומת זאת הדיכאון כהפרעה קלינית היא מחלה מורכבת, בעלת בסיס ביולוגי הניתנת כיום לטיפול יעיל על ידי אנשי מקצוע מנוסים. בניגוד לתחושת העצבות, הדיכאון אינו מופיע בתגובה לטריגר מסוים – ויכול פעמים רבות להיות בעל אופי מחזורי. ספר האבחנות הפסיכיאטרי, הDSM-5, מגדיר דיכאון כמצב בו אדם חווה לפחות חמישה מתוך שמונת הסימפטומים הבאים, כאשר 2 מהראשונים חייבים להיות במשך שבועיים רציפים לפחות

1. מצב רוח ירוד במשך רוב היום, כמעט מידי יום.
2. איבוד עניין והנאה מפעילויות יומיומיות.
3. שינויים במשקל ובתיאבון.
4. האטה של מהירות החשיבה והתנועה.
5. עייפות וירידה באנרגיה כמעט מידי יום.
6. תחושת ערך עצמי נמוך ו/או תחושת אשמה מוגזמת כמעט מידי יום.
7. פגיעה ביכולת הריכוז או חוסר יכולת לקבל החלטות כמעט מידי יום.
8. מחשבות על מוות או אפילו הופעה של מחשבות אובדניות.

מהגדרה זו ניתן להתרשם עד כמה דיכאון משפיע לאורך זמן ועל אספקטים רבים בחיים של האדם המתמודד עימו. למרבה הצער רבים מהאנשים המתמודדים עם דיכאון מגיעים באיחור לטיפול – בין אם בשל סטיגמה, חוסר היכרות עם הטיפולים החדשניים וחוסר אמונה שטיפול יכול לסייע - ובין אם בשל מאפייני הדיכאון עצמו המקשה לעיתים קרובות על חיפוש סיוע להפרעה.

טיפול בדיכאון

כיום מגוון הטיפולים שקיימים לדיכאון הוא הרחב המגוון והיעיל ביותר אי פעם. מרבית האנשים המתמודדים עם דיכאון שיטופלו באופן רציף יזכו בהקלה משמעותית וחלקם אף יחלימו באופן מלא. מקצת מהטיפולים הם טיפולים פרמקולוגיים (טיפולים תרופתיים) ואחרים הם טיפולים פסיכותרפיים (טיפול על ידי שיחות( וטיפולים משלימים. לעיתים קרובות השילוב של סוגי טיפול שונים יהיה היעיל ביותר וישיג את התוצאות הטובות ביותר.

פניה לעזרה מקצועית: הצעד הכי חשוב בהתמודדות עם דיכאון היא פניה לאיש מקצוע בתחום (פסיכיאטר או פסיכולוג). פעמים רבות דווקא צעד זה הוא הצעד הקשה ביותר, אך במחקרים שונים הודגם שעצם הפניה לטיפול היא הגורם הפרוגנוסטי (המנבא הצלחה) החשוב ביותר. למרבה הצער אנשים רבים הסובלים מדיכאון מתקשים לפנות לעזרה מקצועית ומתאימה – בין אם בשל בעיית זמינות של המטפלים ואם בשל חשש מהטיפול או מסיכויי הצלחתו.

טיפולים תרופתיים   

כיום תרופות נוגדות דיכאון הן מהתרופות הנרשמות ביותר בעולם – הן בזכות היעילות שלהן והן בזכות ההפחתה המבורכת בסטיגמה שנלוותה בעבר לטיפול פסיכיאטרי. כך  למשל אנשי עסקים, פוליטיקאים וספורטאים בכירים בארץ ובעולם שחשפו בשנים האחרונות את הסיפורים האישיים שלהם ואת חשיבות הפניה לעזרה ולטיפול, עזרו גם הם בהפחתת הסטיגמה.

בעשרות השנים האחרונות פותחו תרופות רבות, שהוכחו כיעילות בטיפול בדיכאון.

חשוב להבין שהתרופות עצמן לא 'ישנו' את האדם המשתמש בהן, אלא יקלו על תסמיני הדיכאון מהם האדם סובל. פעמים רבות נדרשת נטילה של התרופות באופן סדיר במשך שבועות ספורים על מנת להשיג את ההטבה הקלינית – ועל כן נדרשת סובלנות ותקשורת טובה עם הרופא המטפל. מקצת מהתרופות יכולות לגרום לתופעות לוואי שונות, חלקן מופיעות בעיקר בימים הראשונים לנטילה וחולפות בהמשך.

לרוב הטיפול התרופתי יתחיל במינון נמוך, ובהדרגה ניתן יהיה להבין מה המינון הטיפולי האפקטיבי עבור כל אדם. יש  לזכור שמצד אחד כולנו שונים ועל כן מגיבים אחרת לתרופות ומצד שני קיים כיום מגוון תרופות רחב ביותר  - ועל כן לעיתים תרופה שעזרה לאדם מסוים תעזור פחות לאדם אחר. לעיתים במידה והתרופה הראשונה לא עזרה – הרופא המטפל יוכל לבחור תרופה אחרת שתוכל לסייע לאדם המתמודד עם דיכאון.    

על כן חשוב מאוד בתחילת הטיפול להבין מהרופא המטפל:

1. מתי אני צפוי להרגיש הטבה?
2. מה הן תופעות הלוואי שאני צריך לשים אליהן לב? מתי צריך להפסיק טיפול באופן מיידי ומתי מומלץ להמשיך את הטיפול למרות תופעות הלוואי?
3. מתי כדאי להגיע לשיחה נוספת עם הרופא על מנת להחליט על המשך הטיפול?

טיפול פסיכותרפיים  

אלו טיפולים הניתנים לרוב על ידי פסיכולוגים או מטפלים מוסמכים אחרים שעברו הכשרה מתאימה. לרוב מדובר על טיפולים קצרים יחסית המתפרסים על פני עשרות בודדות של פגישות עם מטפל – ומתמקדים בלמידה של כלים להתמודדות עם דיכאון.

כיום מקובל כי טיפולים אלו יעילים לפחות כמו טיפול תרופתי במקרים של דיכאון מתון. הם דורשים שיתוף פעולה והשתתפות פעילה הן של המטפל והן של המטופל, ומאפשרים לפתור את הקשיים שעומדים בבסיס הדיכאון.

טיפולים נוספים ושמירה על אורח חיים בריא 

בעשרים השנים האחרונות הולכת ומצטברת הבנה המגובה במחקרים על כך שהטיפול בדיכאון יכול להיות מגוון, ולהיעזר בטכניקות רבות.

כך למשל פעילות גופנית (אירובית דמויית הליכה, אנארובית דמויית משקולות ותרגולי גמישות דוגמת יוגה או פילאטיס) הוכחה כיעילה באנשים בריאים המתמודדים עם תסמיני דיכאון קלים¹.

פעילות גופנית מתונה הפכה לחלק בלתי נפרד מטיפול באנשים שעברו אירוע גופני קשה (דוגמת התקף לב) כאשר אחת המטרות היא מניעה של הופעת תסמיני דיכאון במטופלים אלו².

מספר מחקרים שבוצעו באנשים המתמודדים עם דיכאון בעוצמה בינונית – השוו יעילות של טיפול פסיכותרפי לטיפול בפעילות גופנית. המחקרים הראו כי היעילות של פעילות גופנית, אפילו מתונה, יכולה במקרים רבים להיות דומה ליעילות של טיפול פסיכותרפי^3,4 ולהביא להקלה משמעותית בסימפטומים.

ההשערה היא כי לפעילות גופנית השפעה פיזיולוגית המדמה בחלק מהמקרים את מנגנוני הפעולה הן של התרופות והן של הטיפול הפסיכותרפי. כך ישנם שינויים פיזיולוגיים (הפרשה של אנדורפינים⁵) לצד שינויים פסיכולוגיים (שיפור תחושת הערך העצמי למשל⁶).

בשנים האחרונות נבדקה גם השפעה של פעילות דוגמת יוגה (על סוגיה השונים), ומספר מחקרים⁷ הדגימו יעילות גם לפעילות זו בטיפול בתסמיני דיכאון.

בכל המקרים מדובר ברמת פעילות גופנית שיכולה להתאים לכל אדם באוכלוסייה. על כן חשוב לעלות את הנושא בשיחה עם הרופא המטפל, ולשוחח על מגבלות, העדפות וטיפול תרופתי בהקשר של פעילות גופנית. 

תזונה בהקשר של דיכאון היא מוקד חשוב נוסף של מחקר בשנים האחרונות. בעוד שלכולנו ברור הקשר בין תזונה לא בריאה לבין התפתחות מחלות גופניות (דוגמת סכרת או מחלות לב למשל) הרי שבהקשר של דיכאון הקשר לתזונה נחקר פחות. יחד אם זאת באופן מובהק תסמינים שקשורים לשינויים בתיאבון מופיעים לעיתים קרובות אצל אנשים המתמודדים הם החרפה דיכאונית.

ויטמינים מקבוצת הB- לצד חומצות שומן מסוג אומגה 3 הראו קשר במחקרים שונים למצב רוח, ומחקרים נוספים עסקו בפחמימות, חלבונים שונים ומינרלים שאנחנו יכולים לקבל דרך המזון⁸.

אף שאין 'דיאטת פלא' כלשהיא שיכולה לרפא דיכאון, הרי שההסכמה הרחבה היום היא כי תזונה מאוזנת חיונית לבריאות הנפשית, בדיוק כשם שהיא חיונית לבריאות הגופנית.

על כן חיוני לעדכן את הרופא המטפל בהרגלי התזונה (הימנעות ממאכלים מסוימים, דיאטות רלוונטיות, טבעונות ועוד) ולהקפיד על בדיקות תקופתיות שיכולות לרמז על סיבות לדיכאון (רמות ויטמין B12, ברזל, תפקודי בלוטת תריס הן רק כמה דוגמאות בולטות).

כלל קופות החולים כיום מציעות למבוטחים שלהם יעוץ דיאטנית – שירות שמומלץ להשתמש בו בהפניית הרופא המטפל.